​

 

מתבגרים מבלים חלק ניכר מחייהם ברשת. החיים ברשת יצרו צורות חדשות של אלימות. מתבגרים מתנסים באלימות ברשת – כבריונים, כקורבנות וכעדים. אנשי חינוך אינם יכולים להתעלם מהתופעה הזאת. כתבה זו עוסקת בסיפורים אישיים ומידע בקצרה על בריונות ברשת.

 

בחודש ינואר 2001 נרצח הנער אופיר רחום בן 16 מאשקלון. הרוצחת ערביה בשם אמנה מונא יצרה קשר עם אופיר, הציגה את עצמה בשם סאלי, עולה חדשה ממרוקו. אמנה פיתתה את אופיר להגיע לירושלים ולפגוש בה תוך כדי שהיא מפזרת לו רמיזות מיניות. כשאופיר הגיע אליה לירושלים הסיעה אותו אמנה היישר לידיהם של אנשי החמאס שירו בו למוות.

בתאריך 05/01/2011 התאבד בתלייה הנער דודאל מזרחי. דודאל התאבד לאחר שחבריו לאינטרנט עודדו אותו לעשות זאת.

בתאריך 09/02/2015 פרסמה הכתבת עינת וולף באתר N.R.G  כתבה ובה נתון מחריד. 27% מבני הנוער דיווחו כי חוו בריונות ברשת. במילים אחרות 1 מכול 4 בני נוער נפגעו מבריונות ברשת. המאמר שלה התבסס על מחקר שנמשך מספר שנים וכלל 3500 בני נוער.

כל אלו ועוד הן דוגמאות לבריונות ברשת.

עכשיו אתם כנראה שואלים את עצמכם מה זה בריונות ברשת?

בריונות ברשת היא פעילות מכוונת ותוקפנית שנועדה לפגוע באחר, והנעשית באמצעות רשת האינטרנט. השימוש ברשת האינטרנט מאפשר את הפעילות הבריונית ביתר קלות, כאשר הפגיעה עלולה אפילו להתעצם באופן זה.

בריונות ברשת מתרחשת לרוב במקביל לבריונות בבית הספר ובאה לידי ביטוי באופנים שונים:

• החרמה – הרחקה קבוצתית של אחד הילדים מהקבוצה. הימנעות מתקשורת אינטרנטית עמו והתעלמות מנוכחותו ברשת.

• הטרדה – שליחה חוזרת ומתמשכת של מסרים מעליבים, קללות ואיומים.

• איומים – יכולים להתבצע תוך הפחדה וסחיטה.

• השמצה – הפצת שקרים, תוך שימוש בסרטונים או תמונות שעברו עיבוד, במטרה לפגוע בתדמיתו של המותקף ובקשרים החברתיים שלו.

• התחזות והולכת שולל – שימוש בפרטים אישיים של הקורבן לפרסום מידע בשמו, כמו גם התחזות לאדם אחר כדי להוציא מהקורבן מידע אישי ואינטימי שיועבר לאחרים.

ניתן לחלק את המשתתפים בבריונות ברשת לשלושה סוגים:

ראשית ישנם התוקפים עצמם, אלו אשר מניעים את הפעילות הבריונית ואחראים על המסרים המופצים. לרוב מונעים מרצון לפופולריות ומפגינים חוסר מודעות או אמפתיה לתחושותיו של הנפגע. הסוג השני הם למעשה קורבנות הבריונות. מצבו של הקורבן קשה במיוחד מכיוון ששום מקום אינו מוגן עבורו, הרשת נמצאת בכל מקום, גם בביתו, ואין ביכולתו להימנע מכניסה לרשתות החברתיות, אחרת יישאר יותר מבודד. קורבנות בריונות ברשת נוטים לחוש חוסר ביטחון, מבוכה, דיכאון ואפילו נטייה להתאבדויות. סוג המשתתפים האחרון הוא למעשה העדים. העדים הם אלו אשר נחשפים למסרים, כאשר חלקם בוחר להמשיך ולשתף ובכך מוסיף להפצת המידע ולפגיעה בקורבן.

חשוב מאוד לדעת כי בריונות ברשת עשויה להיחשב במקרים מסוימים כעבירה פלילית אשר תגרור סנקציות פליליות נגד הילדים והוריהם. על כן ישנה חשיבות גדולה ביותר שאתם כהורים תדעו כיצד למנוע מילדיכם לקחת חלק בבריונות ברשת.

לכלל הציבור. למשל הפצת תכתובת דואר אישית לתפוצה רחבה של אנשים, גילוי זהות

אין ספק כי בימינו הרשתות החברתיות תופסות מקום נכבד יותר ויותר בחיי בני הנוער.

היכולת לתקשר בו זמנית ומידית עם בני נוער מהארץ ו או מכל פינה בעולם היא יכולת שלא הייתה קיימת לפני שנים לא רבות וכעת הכול מושג באופן מיידי. אבל לרשתות הללו שבאו לעולם מתוך מטרה להקל ולתרום יש גם צדדים שליליים.

היכולת שלך לפגוע, לנצל את המצב שאתה כמו רואה ואינו נראה. הופכת את היכולת לפגוע לקלה מאוד. לא תמיד אפילו צריך להיחשף.

חייו של תלמיד יכולים להפוך לגיהינום עלי אדמות לסיוט מתמשך על ידי הפצת תמונות, צילום סרטונים, בדיחות, איומים . הכול ניתן להעביר דרך השימוש ברשת החברתית . בתוך שניות מספר אבל ממש במלוא מובן המילה בתוך שניות חייך יכולים להימחק ולהיהרס.

חוקר המשטרה ובריונות הרשתות החברתיות  גלעד האן מספר בהרצאותיו בפני בני נוער על עשרות ומאות מקרים אליהם נחשף כחוקר במשטרת ישראל של התעללויות שלא פעם ולא פעמיים גרמו לקורבנות להביא את עצמם למצב אובדני והם התאבדו. בדוגמאות לכך התחלנו את הכתבה.